לא עושה חשבון למפקח 

רכבו של נחום כהן עבר תאונת דרכים קשה.

כהן היה מבוטח בביטוח ישיר.

הוא הקיש על החמש ומסר הודעה על התאונה.

ביטוח ישיר שלחה שמאי. זה האחרון קבע כי הרכב נמצא במצב של אובדן מוחלט ("טוטל לוס").

עד כאן לכאורה, הכול טוב ויפה. כהן ציפה, כפי שכל אחד מאתנו היה מצפה, לקבל המחאה בגובה מחיר המחירון של הרכב. הרי לפי מחיר זה אנו משלמים את פרמיית הביטוח.

אלא שכאן נכונה לכהן הפתעה.

עיניהם החדות של מסלקי התביעות בביטוח ישיר גילו כי הרכב היה שייך בעבר לרשות הדואר. על זה נפחית לך 22% ממחיר המחירון, הודיעו לכהן. גם הצבע הדהוי והפגום של שרידי הרכב, זעזע את מסלקי התביעות בביטוח ישיר. לא כיסית את הרכב בקיץ, נזפו בכהן. על זה נוריד לך עוד 11% ממחיר המחירון.

אבל את הפרמיה שגביתם ממני, רטן כהן, חישבתם כאילו הרכב נקנה מרופא עם כיסוי בקרם הגנה מפני השמש.

זה נכון הודו נציגי ביטוח ישיר, אבל בביטוח יש עקרונות. אחד מהם אומר, שאסור למבוטח להתעשר ממקרה הביטוח. אם תקבל כעת את מחיר המחירון, תתעשר. תקבל יותר ממה שהרכב שלך היה שווה.

אבל גם אתם מתעשרים מזה שאתם גובים ממאות אלפי מבוטחים, פרמיה המחושבת על פי מחיר המחירון המלא, למרות שבפועל, לפי גישתכם, אין כל סיכוי שאי פעם תשלמו את המחיר המלא.

גם זה נכון, הודו נציגי ביטוח ישיר. אבל, כידוע לך, אנחנו אנשי עסקים. כל יעודנו הוא להתעשר על חשבונך.

כהן לא השלים עם התשובה. הוא פנה לבית משפט השלום בחיפה.

הבורות והזיכרון הקצר, אמר לי לפני שנים רבות בגילוי לב, אחד ממנהלי חברות הביטוח, הם ממקורות הרווח העיקריים שלנו. ככל שהציבור יודע פחות על זכויותיו, כך הוא פועל פחות למימושן ורווחינו גדלים.

גם במקרה של כהן, קיוו אנשי ביטוח ישיר להבנות מהבורות והזיכרון הקצר של המבוטח. מדוע? מפני שהשאלה אם המבוטח זכאי לתגמולי ביטוח לפי מחיר המחירון, ללא התחשבות במשתנים המיוחדים המשפיעים על ערך הרכב הספציפי, כמו בעלות קודמת, עבר תאונתי, קילומטראז', בלאי חריג וכיוצא באלה הוכרעה כבר לפני שנים רבות.

בסוף המאה הקודמת, יצאו מלפני המפקח על הביטוח שתי הכרעות עקרוניות בדיוק בסוגיה זו. חברות הביטוח נאבקו בהכרעות, הן בתוך כותלי בתי המשפט והן מחוצה להם.

לבסוף, בשנת 2000, הושגה הסכמה בין המפקח לחברות הביטוח, הסכמה שקיבלה אפילו תוקף של פסק דין.

בעקבות ההסכמה, הוציא המפקח חוזר בו נקבע, כי חברות הביטוח, חייבות, כבר בשלב הצעת הביטוח, לרשום את המשתנים המיוחדים במחירון הרכב העשויים להשפיע על חישוב תגמולי הביטוח.

כדי לסבר את אוזנו של המבוטח, הן אפילו חייבות לפרט שתי דוגמאות שכיחות לפחות.

כאשר הביטוח נעשה בשיחה טלפונית, בית המשפט קבע כי נציג חברת הביטוח שמשוחח עם המבוטח, חייב ליידע את המבוטח כבר בשלב זה, כיצד חברת הביטוח מחשבת את התשלום בעת תביעה.

חברת ביטוח שלא נהגה כך, מצווה המפקח על הביטוח בחוזר, תהיה חייבת לשלם תגמולי ביטוח לפי מחיר המחירון המלא ולא תהיה רשאית להפחית את המשתנים המיוחדים.

לרוע מזלם, נתקלו נציגי ביטוח ישיר בשופטת שדווקא הכירה את החוזר.

עמדתכם נוגדת את הוראות החוזר של מי שמפקח עליכם, אמרה השופטת רננה גלפז מוקדי לנציגי חברת ביטוח ישיר.

זה נכון, הודו נציגי ביטוח ישיר, אבל החוזר של המפקח אינו מחייב אותנו משום שהוא נוגד את מטרת החוק ומאפשר למבוטח להתעשר מהתאונה. החוק קובע כי יש להשיב את המבוטח למצב בו היה לולא התאונה. תשלום סכום הביטוח המלא, מבלי להתחשב בגורמים המשתנים, תביא להתעשרות המבוטח שלא כדין.

מעבר לכך, הוסיפו נציגי ביטוח ישיר, החוזר אינו מעשי, ובלשונם: "לא ניתן לפרט את כל המרכיבים המשתנים בהצעת הביטוח, מאחר שלא ניתן לדעת אלו מהם יהיו רלוונטיים במועד התאונה העתידי".

עמדת ביטוח ישיר גובלת כמובן בעזות מצח. מדובר בחוזר שניתן לפני למעלה מעשר שנים. החוזר יצא לאחר שנכשלו כל הניסיונות לבטלו בבית המשפט.

לא זו אף זו: המפקח על הביטוח יצא מגדרו כדי לרצות את חברות הביטוח, והחוזר יצא לבסוף, בהסכמת חברות הביטוח, בנוסח מרוכך.

אלא שלחברות הביטוח יש משאבים אינסופיים, מכספנו אנו, להתיש אותנו ואת בתי המשפט בבירור סוגיות, לאחר שכבר הוכרעו סופית.

השופטת מוקדי לא קיבלה אם כן את עמדת נציגי ביטוח ישיר. "על פי פסיקת בית המשפט העליון, הנחיות המפקח על הביטוח מחייבות את חברות הביטוח", הזכירה השופטת לנציגי ביטוח ישיר. כך גם החוזר בעניין איסור ההפחתות. השופטת גם הביעה תמיהה על כך שביטוח ישיר בחרה לתקוף את החוזר בדיון בעינינו של מבוטח בודד.

בסופו של יום, לאחר שעיינה בפוליסה ומצאה כי ביטוח ישיר לא נהגה על פי החוזר ולא רשמה מראש את המשתנים שיילקחו בחשבון בעת תאונה, פסקה השופטת כי על ביטוח ישיר לשלם לכהן את מחיר המחירון המלא, מבלי לבצע הפחתות כלשהן.

כאן עולה כמובן השאלה, מדוע שחברות הביטוח לא תמשכנה לנסות ולהתיש אותנו שוב ושוב, בבירור סוגיות שכבר הוכרעו, אם ההתשה לא עולה להן כסף?

22.12.2011 מסמך 918